ת"צ 30053-04-20

תקציר

במסגרת ניתוח משפטי של הבקשות המובאות בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, עולה סוגיה מהותית הנוגעת לסמכות העניינית של בית המשפט לדון בתביעות אלו. המבקש, מוהנד חטיב, תושב הכפר עילוט ובעל מוגבלות בניידות, הגיש שורה ארוכה של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כנגד רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ. **העובדות והטענות המרכזיות:** המבקש טוען כי הרשויות המקומיות, המשיבות, מפרות את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 ("חוק השוויון"). לטענתו, אתרי האינטרנט של הרשויות אינם מציגים רשימה נגישה של גנים ציבוריים ופארקים המותאמים לאנשים עם מוגבלות, בניגוד לדרישות החוק. המבקש עותר כי בית המשפט יורה לרשויות לתקן את המחדל, להשלים את המידע החסר באתרים, ולחייב אותן לפצות את חברי הקבוצה (אנשים עם מוגבלות). הבקשות מבוססות על הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ("חוק תובענות ייצוגיות"), ובפרט על פרט 9 לתוספת השנייה לחוק, המאפשר הגשת תובענה ייצוגית בעילה לפי פרקים ד', ה' ו-ה'1 לחוק השוויון. **סוגיית הסמכות העניינית – לב הדיון:** ההחלטה הנוכחית מתמקדת בסוגיה פרוצדורלית חשובה: האם הבקשות הללו נתונות לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, או שמא יש להגישן לבית משפט אזרחי (כגון בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי, בהתאם לשווי התביעה)? **המסגרת הנורמטיבית והפסיקה הרלוונטית:** 1. **חוק תובענות ייצוגיות:** * **סעיף 5(ב)(2) לחוק:** קובע כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות, שעילתה "החלטה של הרשות" והסעד המבוקש הוא פיצויים או השבה (כולל גביית מס, אגרה או תשלום חובה אחר), תוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים. * **סעיף 3(א) לחוק:** מבהיר כי תובענה ייצוגית תוגש רק בעניינים המפורטים בתוספת השנייה או כאשר חוק אחר מתיר זאת במפורש. * **פרט 11 לתוספת השנייה:** מתיר הגשת תביעה כנגד רשות "להשבת סכומים שגבתה שלא כדין". 2. **פסיקת בית המשפט העליון:** * **ע"א 7752/12 אסל נ. מנהל מקרקעי ישראל:** כב' הנשיא (בדימוס) גרוניס קבע כי סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתביעות נגד רשויות, בהתאם לפרט 11 לתוספת השנייה, מוגבלת לתביעות השבה של סכומים שנגבו שלא כדין. תביעות אחרות נגד רשות, שאינן תביעות השבה כאמור, יידונו בערכאה אזרחית. * **עע"מ 7741/15 מנירב נ. רשות המיסים ועע"מ 2978/13 מי הגליל נ. יונס:** פסיקות אלו חזרו ואימצו את ההלכה כי בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד רשויות רק בתביעות השבה לפי פרט 11. **היישום על המקרה הנדון:** השאלה המרכזית היא כיצד יש לסווג את טענות המבקש לעניין נגישות אתרי האינטרנט של הרשויות. האם מדובר ב"החלטה של הרשות" כמשמעותה בסעיף 5(ב)(2) לחוק, או בהפרה של חובה אזרחית כללית? * **הפסיקה בנוגע לחוק השוויון (פרט 9 לתוספת):** * ישנן החלטות של בתי משפט קמא שסברו כי תביעות ייצוגיות על פי חוק השוויון (פרט 9) הן בעניינן של הפעלת סמכות שלטונית, ולכן סמכותן נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים (כדוגמת ת"צ (ב"ש) 63758-12-19 עטייה נ. עיריית אשדוד). * מנגד, ישנן החלטות אחרות אשר התייחסו להלכה שנקבעה בעניין אסל ודומיו, וקבעו כי תביעות ייצוגיות לפי חוק השוויון, שאינן תביעות השבה של סכומים שנגבו שלא כדין, צריכות להתברר בערכאה אזרחית (כדוגמת ת"צ (י-ם) 20853-01-18 סמניה נ. מועצה מקומית אבו גוש). **בלבול וחוסר ודאות:** ההחלטה מדגישה כי קיים בלבול ניכר בפסיקה בדין הדיוני בנוגע לסמכות העניינית בתביעות ייצוגיות שעילתן חוק השוויון. חלק מהתביעות הוגשו לבתי משפט לעניינים מנהליים, חלקן לבתי משפט אזרחיים (מחוזיים או שלום, תלוי בשווי התביעה). מצב זה יוצר חוסר ודאות משפטית. **החלטת בית המשפט:** לאור האמור, בית המשפט, ביוזמתו, מעורר את סוגיית הסמכות העניינית על מנת לאפשר לצדדים להציג את עמדותיהם. בית המשפט מבקש התייחסות לשני היבטים עיקריים: 1. **האם הסמכות לדון בתובענות אלו נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים או לבית המשפט האזרחי?** 2. **אם ייקבע כי הסמכות נתונה לבית המשפט האזרחי, ובפרט לבית משפט השלום (בהתאם לסכום התביעה), האם יש להעביר את הדיון בתביעות שלפניו לבית משפט השלום?** הצדדים מתבקשים להגיש את עמדותיהם בנושא זה עד לתאריך 1.8.2020. **השלכות משפטיות וחידוש:** החלטה זו מדגימה את המורכבות בסיווג תביעות ייצוגיות כנגד רשויות, במיוחד כאשר הן נוגעות לחובות נורמטיביות מעבר לגביית כספים. היא מחדדת את הצורך בפרשנות מדויקת של הוראות חוק תובענות ייצוגיות, תוך איזון בין תפקידו של בית המשפט לעניינים מנהליים בפיקוח על פעולות שלטוניות, לבין תפקידם של בתי המשפט האזרחיים בהכרעה בסכסוכים אזרחיים. הצורך בבירור הסמכות העניינית במקרה זה הוא בעל חשיבות רבה, שכן הוא ישפיע על אופן הגשתם וניהולם של תביעות ייצוגיות רבות העוסקות בנושאי שוויון זכויות ונגישות, ויסייע להבהיר את גבולות הגזרה בין הערכאות השיפוטיות השונות.