רע"א 45074-12-21

תקציר

מדובר בסכסוך כספי בין זוג נשוי, אולגה ועופר צברי. אולגה הגישה בקשה לביצוע שטר על סך 130,000 ₪ החתום עליה ועל ידי בעלה, מיום 17.9.2018. הרקע לבקשה הוא הלוואה שניתנה לכאורה לעופר בשנת 2017. כשאולגה ניסתה להפקיד את הצ'ק, הוא לא כובד בגלל חשבון בנק סגור, מה שהוביל אותה להגיש את בקשת ההוצאה לפועל בינואר 2019. אולגה טענה כי לעופר היה אישור לחתום על הצ'ק, בעוד הוא הצהיר כי חתימתה של אולגה זויפה. במהלך המשפט ניסה עורך דינה של אולגה להגיש דפי בנק של אולגה משנת 2012 כדי להוכיח את חתימתה על הצ'ק. בית המשפט קמא דחה את הבקשה, בנימוק של אי סדרים פרוצדורליים וכיבוד החלטות קודמות בתיקים קשורים. לאחר מכן הגיש עורך הדין בקשה למתן רשות ערעור על ההחלטה, שגם היא נדחתה על ידי ערכאת הערעור. בית המשפט קבע כי הבקשה הראשונית נדחתה בצדק מאחר שלא הוגשה כראוי והייתה ניסיון להרחיב את היקף המשפט באופן פסול. עוד ציין השופט כי בא כוחו של המבקש כבר ציין את כוונתו להגיש בקשה רשמית ועליו להמשיך בדרך זו. ההחלטה חיזקה את התערבותה המוגבלת של ערכאת הערעור בעניינים פרוצדורליים, במיוחד בכל הנוגע לגילוי מסמכים. אולגה חויבה לשלם לעופר הוצאות בסך 2,000 שקל, ויתרת כספי הערבות תוחזר לה.