ב"ל 36758-03-20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהגיש עובד המבקש הכרה בפגיעה בעבודה בברכו הימנית, שנגרמה לטענתו כתוצאה מתנועות ופעולות חוזרות ונשנות במהלך עבודתו. העובד טען כי עבודתו כללה מגוון משימות, ביניהן בדיקת ריקבון עמודי חשמל, טיפוס על עמודי חשמל ושימוש בסולמות. עם זאת, בית הדין פסק נגד העובד, וקבע כי הוא לא הצליח להוכיח את התנועות החוזרות ונשנות הנדרשות כדי להצדיק את התביעה על פי תיאוריית המיקרוטראומה. בית הדין העדיף את הודעותיו המוקדמות של העובד על פני חוקר הנתבעת על פני תצהירו ועדותו המאוחרים יותר, ומצא אותם בלתי עקביים וחסרי אמינות. נקבע כי העובד לא ביצע את תנועות הברכיים הנטענות בתדירות מספקת כדי לבסס קשר סיבתי בין עבודתו לבין הפגיעה. בנוסף, בית המשפט הדגיש כי עבודה סטטית על הברכיים, כגון עבודתו של העובד בעת כריעה או בתנוחה סטטית על המוטות, אינה נחשבת למיקרוטראומה. ככלל, תביעת העובד נדחתה, ולא נמצא צורך בבדיקת מומחה. עוד נקבע בפסק הדין כי לא יהיה צו להוצאות, ולעובד יש זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מקבלתה.