ע"פ 1971/03

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על פסילת שופט מלדון בתיק. המערער בתיק זה נמנע מלהתייצב בבית המשפט פעמים רבות, דבר שהוביל למתיחות בין המערער, בא כוחם והשופט. מתח זה הביא לחילופי דברים בין השופט לבין בא כוח המערער, שלאחריהם הגיש בא כוח המערער תלונה נגד השופט. לאחר מכן ביקש המערער לפסול את השופט, בטענה כי המתח יוצר חוסר משוא פנים. השופטת דחתה את בקשת הפסילה, וציינה כי לא גיבשו דעה בדבר אשמתו או חפותו של המערער וכי החלטותיהם בנוגע להיעדרות המערער ובא כוחו אינן עילה לפסילה. המערערת ערערה על החלטה זו, אך הערעור נדחה. בית המשפט הדגיש כי מותר לשופטים להשמיע הערות ביקורתיות על התנהלות בעלי הדין או נציגיהם וכי מתח בין הסנגורים לבית המשפט אינו מוביל אוטומטית לפסילה. בנוסף, בית המשפט ציין כי החלטות פרוצדורליות והערות כלליות על חשיבות נוכחותו של נאשם אינן מצביעות על משוא פנים. בהכרעת הדין נקבע כי הנסיבות, לרבות התלונה שהגיש בא כוח המערער, אינן מצדיקות פסילה.