עע"א 450/09

תקציר

העותר, חבר החזית העממית לשחרור פלסטין מאז שהיה בן 16, נידון ל-12 שנות מאסר בגין מספר עבירות הקשורות לטרור, בהן חברות בארגון טרור, מסירת מידע לאויב וקשירת קשר לביצוע פשע. הוא ערער על החלטת ועדת השחרורים לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם, בטענה כי היא אינה סבירה. רוב השופטים הסכימו עם החלטת ועדת השחרורים, תוך ציון חומרת עבירותיו של העותר, היעדר ראיות להתנתקותו מפעילות טרור והסכנה שהוא מהווה לשלום הציבור. גילו הצעיר של העותר בעת ביצוע העבירות, עברו הנקי בכלא וטענותיו לשיקום נשקלו אך גברו על חומרת העבירות, ובפרט המזימה לפוצץ גן ילדים, והמניעים האידיאולוגיים שעמדו מאחוריהן. דעת הרוב הדגישה את חזקת המסוכנות הכרוכה בעבירות ממניעים אידיאולוגיים, שהעותר לא הצליח להפריך. השופט אברהם, בדעת מיעוט, סבר כי ניתן לנהל את מסוכנותו של העותר באמצעות שחרור על תנאי. בסופו של דבר נדחתה העתירה, בדעת רוב קבעה כי החלטת ועדת השחרורים סבירה ואינה מצדיקה התערבות.