ע"פ 7895/04

תקציר

המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת בשורה של עבירות, לרבות אלימות ואיומים כלפי משפחתו – בנו, בתו ואשתו – וכן בעבירות מין כלפי אשתו. למרות הכחשתו של המערער את האישומים הללו, בית המשפט אישר במידה רבה את ההרשעות, וביסס את החלטתו על מהימנות עדים וראיות מאששות, אם כי חלק מהאישומים בוטלו בשל היעדר ראיות קבילות. גזר הדין פירט את ההתעללות של המערער, לרבות יצירת אווירה של טרור, ענישה פיזית על עניינים פעוטים והתנהגות מינית חמורה, שלא פעם כללה כפייה ואיומים. בית המשפט מצא את עדותו של המערער בלתי מהימנה וצידד בעדויות המתלוננים. הטיעונים המשפטיים בערעור התמקדו בסוגיות פרוצדורליות וראייתיות, ובפרט בקבילותן של עדויות מסוימות ובתחולתם של חריגים לפקודת הראיות. בית המשפט קבע כי חריגים מאפשרים את עדותה של המתלוננת בגין עבירות מין ועבירות אלימות אחרות. חששות בדבר פגמים קלים בהגשת כתבי אישום הובילו להערכה מחודשת ולתיקון של סעיפי האישום, תוך הבטחה שהם משקפים נאמנה את הדין החל. העונש, בתחילה תשע שנים עם שלוש שנות מאסר על תנאי, נחשב מקל בהתחשב בחומרת העבירות והוגדל לשתים עשרה שנים, תוך מתן פיצוי נוסף לנפגעים, המצביע על צורך בעשיית צדק מעבר לחומרת הרשעות קודמות ומשקף עונש הולם להתנהגותו המתעללת המתמשכת של המערער לאורך שנים.