בש"פ 1334/98

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה מטריד של התעללות מינית מתמשכת בקטין בן 13 על ידי חמישה קטינים נוספים בני 14 עד 16. סדרת ההתעללויות כללה אונס, מעשי סדום והשפלות מיניות קשות שבוצעו ביחד ולחוד על ידי התוקפים. מה שהופך את המקרה הזה למטריד עוד יותר היא העובדה שהתוקפים, למרות שהם צעירים בעצמם, איימו והתעלמו מתחינותיה של הקורבן, שהתחננה בפניהם להפסיק ואף ביקשה מהם "להרוג אותה" במקום. הנפגעת חוותה טראומה קשה ויכלה להביא את עצמה להגיש תלונה רק חודש לאחר מכן בתמיכת חבר. הסנגורים טענו להקלות בשל גילם הצעיר של לקוחותיהם והציעו חלופות מעצר, כגון השמה במעונות נעולים או מעצר בית. בעוד בית המשפט הכיר בקושי של המצב ובהשפעת המעצר על צעירים, הוא לא יכול היה להתעלם מהפחד הממשי מאוד שחשה הקורבן ומהסיכון הפוטנציאלי ללחץ נפשי עליה אם התוקפים ישוחררו. בית המשפט הדגיש כי חומרת העבירות והתנהגותם של המבצעים הן במהלך האירוע והן לאחריו מהווים סיכון ממשי, ולכן יש צורך להחזיקם במעצר לפחות עד לעדות הקורבן הקטין. התביעה התבקשה להקדים את מועד עדותה של הקורבן, ולאחר מכן ייבחן צו המעצר מחדש. בית המשפט הדגיש את הצורך בבירור רציף ומהיר של המשפט, תוך התחשבות ברגישותו של המקרה ובגילם הצעיר של הקורבנות והתוקפים.