בר"ע 1401-01-24

תקציר

בית המשפט בחן בקשה שערערה על פסק דין של בית המשפט המחוזי ובסופו של דבר דחה אותה. המבקשים טענו כי ניתן פסק דין ללא נוכחותם וכי לא ניתנה להם הזדמנות להציג את מלוא טיעוניהם. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי הצהיר במפורש על כוונתו לבחון האם פסק דין ראוי והגיע למסקנה כי לא נפגעו זכויות פרוצדורליות. טענת המבקש התמקדה בכך שהליקויים הרפואיים אינם באים לידי ביטוי בשל היעדרותם מרשימת ליקויים ספציפית, למרות שהוכרו הערכות דומות. בית המשפט הדגיש כי החלטות בית הדין האזורי התבססו על הסכמת הצדדים ולא על פסק דין לגופו של עניין. בנוסף, טען המבקש כי כתמי שמש, המסווגים תחת סעיפי ליקוי שונים, היו צריכים להיחשב כמעין צלקות, וטען להכללתם תחת סעיפים רגולטוריים ספציפיים. עם זאת, ועדת הערר מצאה כי כתמי השמש נעדרים מאפיינים של צלקות ולכן אינם מקנים מעמד של נכות, החלטה שנתמכה על ידי בית המשפט. בית המשפט ציין כי ועדת הערר קיימה את דיונה באופן עצמאי ולא הייתה כבולה להחלטות קודמות, וחזר והדגיש כי מצבו של המבקש אינו עומד בתנאי הירידה. לאחר שדחה את כל הטענות האחרות ולא מצא טעויות משפטיות בהחלטת הוועדה, דחה בית המשפט את הבקשה מבלי להטיל הוצאות, ואישר את סמכותה של הוועדה בהערכת מצבים רפואיים וקביעת נכות.