רע"א 6517/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז. המבקש, המצוי בחובות, ביקש את רשות בית המשפט למכור את הנכס המשועבד בעצמו. הנכס הנדון, בית מגורים בידידיה, הינו בבעלות משותפת של המבקש ורעייתו ובעל משכון רשום לטובת המשיב, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, להבטחת חובם של בני הזוג. המבקש ביקש בעבר את אישורו של בית משפט קמא להסדר פשרה לניהול חובותיו, אשר ניתן, ונאמן מונה לפקח על ההליך. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה למכירה עצמית של הנכס, בטענה שמצא קונה שיהיה מוכן לרכוש אותו תמורת 3.1 מיליון שקל, שיכסה את החובות. הנאמן התנגד לבקשה זו, ובית המשפט קמא דחה אותה, תוך שהוא מסמיך את הבנק להמשיך במימוש הנכס. לאחר מכן הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור הנוכחית, בטענה כי המכירה העצמית תביא מחיר גבוה יותר ותיטיב עם האינטרסים שלו. עם זאת, השופט דחה את בקשת הערעור, וציין כי המבקש לא טען במפורש כי הנכס שימש למגורים, כנדרש בחוק למכירה עצמית. עוד התברר כי הנכס הושכר לצד שלישי, מה שפוסל אותו עוד יותר מהוראות החוק למכירה עצמית. יתר על כן, השופט לא השתכנע מטענת המבקש כי יש קונה מרצון, שכן לא הובאו ראיות, והבקשה נתפסה כניסיון לעכב את מימושו הבלתי נמנע של הנכס. השופט הדגיש כי מימוש הנכס יתבצע בפיקוח בית המשפט והנאמן, ויבטיח קבלת ערך מקסימלי. לבסוף, בקשת רשות הערעור נדחתה, ולא ניתנו למבקש כל תמורה נוספת. החלטה זו ניתנה ביום 30.10.2013.