הע"ז 1918-07-12

תקציר

הנאשם הורשע באי מתן תנאי מגורים הולמים לעשרה עובדים זרים המועסקים אצלו ועמד בפני עשרה אישומים נפרדים לפי סעיף 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים. בית המשפט קבע כי כל אישום יישקל לגופו, שכן מספר העובדים שנפגעו מהעבירה קובע את העונש. הקנס המקסימלי על כל עבירה הוא 116,800 שקל, כאשר הקנס המנהלי עומד על 5,000 שקל בעת ביצוע העבירה. התביעה ביקשה קנס של 25%-60% מהקנס המקסימלי על כל עבירה, ואילו הנאשם ביקש קנס נמוך יותר בשל נסיבות אישיות, לרבות גילו, היעדר עבר פלילי ומצבו הכלכלי. בית המשפט, לאחר ששקל את חומרת העבירות ואת נסיבות הנאשם, קבע את טווח הענישה על כפל הקנס המנהלי למחצית הקנס המקסימלי, כלומר 10,000 ₪ עד 58,400 ₪ לכל עבירה. בהתחשב בגילו של הנאשם, עברו הפלילי הנקי והזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, גזר עליו בית המשפט קנס של 20,000 ₪ בגין כל עבירה, בסך כולל של 200,000 ₪, שישולם ב-36 תשלומים חודשיים. בנוסף, נדרש הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות במשך שלוש שנים.