ה"פ 28170-04-20

תקציר

בית המשפט דחה את טענת התובעת לביטול הסכם שומה עם רשות המסים הנתבעת. התובע טען כי יש לבטל את ההסכם בשל טעות, מצג שווא ואי מתן הזדמנות סבירה להציג את טענותיו. לטענתו, רשות המסים הטעתה אותו לחשוב כי השומות אינן קצובות בזמן, בעוד שבפועל הן כן. בית המשפט קבע כי סוגיית ההתיישנות נדונה טרם חתימת ההסכם, והתובע, המיוצג על ידי בא כוחו, נטל על עצמו את הסיכון שבפרשנות המשפטית. היא לא מצאה ראיות ללחץ מופרז או למצג שווא מצד רשות המסים. ההסכם לא היה קל לביטול ולא היו נסיבות מיוחדות המצדיקות ביטול. לגופו של עניין, בית המשפט פירש פקודה רלוונטית לטובת רשות המסים, בקובעו כי תקופת ההתיישנות בת השנה לתיקון שומות נובעת מתשלום כופר בפועל, ולא ממסירת שיקים נדחים. בקשת הביטול של התובע נדחתה, והוא חויב לשלם את הוצאות רשות המסים.