ע"א 4666/06

תקציר

הערעור מתייחס למס הרכישה בו חבה המערערת בעקבות רכישת מניות משני סוגים באיגוד מקרקעין. השאלה הניצבת בפני בית המשפט היא כיצד לקבוע את חלקם היחסי של מקרקעי האיגוד שנרכשו על ידי המערערת לצורך קביעת גובה מס הרכישה לו היא חייבת. איגוד המקרקעין, שהוקם בשנת 1996 על בסיס הסכם בין חשחורי לשנים עשר גורמים נוספים, שם לו למטרה לבצע פרויקט בנייה על נדל"ן מסוים הממוקם בתל אביב. לחברה שהוקמה על פי ההסכם היו שלושה סוגי מניות, שלכל אחת מהן זכויות וחובות שונות. המערערת רכשה 3.5% מסך מניות Class A שהוקצו ו-19% מסך מניות Class B שהוקצו מחקסורי בשנת 1996. התעוררה מחלוקת באשר לחישוב מס הרכישה בו חבה המערערת, אשר נסבה על השאלה האם יש לחשב את החלק היחסי על בסיס שיעור מניות Class A או מניות Class B שנרכשו. דעת הרוב של ועדת הערר דחתה את הערעור, תוך אימוץ עמדת המשיב כי יש לחשב את היחס על בסיס מניות סוג ב' שנרכשו, בהתחשב בערכן הכלכלי הרב. דעת המיעוט צידדה בחישוב היחס על בסיס מניות Class A. בית המשפט העליון הסכים עם דעת הרוב של ועדת הערר והגיע למסקנה כי רכישת מניות מסוג B מזכה את המערערת ב-19% מנכסי החברה בעת פירוקה. בית המשפט פירש את ההוראות הרלוונטיות בחוק מיסוי מקרקעין ובדיני החברות כדי לקבוע את זכויות בעלי המניות במקרה של פירוק. ניתוח בית המשפט בחן את חלוקת נכסי החברה בפירוק ואת אופייה הכלכלי של העסקה. נפסק כי החלק היחסי לחישוב מס רכישה צריך להתבסס על חלקן היחסי של מניות מסוג B שנרכשו על ידי המערערת. בנוסף, ציין בית המשפט כי גם התיקון לחוק מיסוי מקרקעין משנת 2002, שביטל את ההוראה הרלוונטית, תומך במסקנה זו, תוך הכרה בכך שגם ההוראה החדשה לוקה בחוסר בהירות. לבסוף נדחה הערעור, והמערער חויב לשלם 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.