ת"א 51586-01-18

תקציר

בפסק דין שניתן ביום 30.12.2020 קבע בית המשפט כי על שני הצדדים המעורבים בתביעה אזרחית לשאת בהוצאותיהם. פסק הדין ניתן לאחר שנשמעו שתי עתירות; הראשון ביקש לחייב את הנתבע לתקן את רישום החלקה ולחתום על מסמכי הבית המשותף, ואילו השני ביקש מהנתבע לדון בהתנגדות שהגישו התובעים. ההתנגדות, שהוגשה בניגוד לפסק דין קודם, נגעה הן לטענות שמאיות והן לטענות משפטיות בנוגע לחיובים, בעוד שהיה עליה להתמקד בראשונה בלבד. מאחר שבקשת התובעים לחייב דיון בהתנגדות לא הייתה מוצדקת, קבע בית המשפט כי היה מקום לפסוק לנתבע הוצאות בגין עתירה זו. עם זאת, מאחר שהנתבעת תיקנה את רישום החלקה בעקבות הגשת התביעה, בית המשפט לא קבע האם היא מחויבת לעשות כן, ולכן לא פסק הוצאות למי מהצדדים בגין עתירה זו. בית המשפט התחשב גם בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, המדגישות שיפוי שכר טרחה לצד שכנגד על בסיס תוצאות התיק, המשאבים הנדרשים והתנהלות בעלי הדין. במקרה זה, בית המשפט הגיע למסקנה כי על כל צד לשאת בהוצאותיו שלו, בהתחשב בכך שתביעות התובעים להוצאות לא הוכחו ולא היו מבוססות כספית, ועודד את שני הצדדים להגיע בסופו של דבר להסכמה לסגירת ההליך.