ת"א 20490-05-21

תקציר

התובעת, הטוענת לזכאות למניות במספר חברות, הגישה בקשה לגילוי מסמכים שונים שבידי הנתבעים. הקטגוריה הראשונה של המסמכים מתייחסת להזרמת כספים לחברה על ידי חלק מהנתבעים. בית המשפט מורה לחשוף אותם, אך רק לשנים הרלוונטיות לפעילות התובע, 2014 עד 2017, ולא לשנים הקודמות שניתנו. סט המסמכים הבא שביקש התובע היו אלה המצדיקים את טענתו כי מספר חברות הן למעשה אחת. השופט מסכים כי יש לחשוף מסמכים אלה, שכן הם רלוונטיים לתיק. התובעת ביקשה גם רשימת לקוחות ועובדים, אך דרישות אלה התייתרו כאשר הנתבעים הציעו לחשוף מסמכים אלה מיוזמתם. השופט מורה לנתבעים להבהיר את תצהיריהם בנוגע לרשימת הלקוחות. בית המשפט דוחה את הבקשה לקבלת מסמכי השקעה של בעלי מניות נוספים, שכן אלה אינם רלוונטיים למקרה דנן ועלולים להוות סוד מסחרי. גם מסמכי אפיון של מערכות החברות נצטוו שלא לחשוף, שכן הם ככל הנראה סודות מסחריים, ומינוי מומחה שישווה בין המוצרים ויקבע את הדמיון או השוני ביניהם מהווה אמצעי חלופי להוכחת טענות התובע. לבסוף, השופט קובע כי הנתבעים אינם צריכים לספק מסמכים נוספים בנוגע להקצאת מניות בחברה שבסיסה בהונג קונג, שכן הם הצהירו כי אין ברשותם מסמכים מעבר לאלה שכבר הועברו. הבקשה מתקבלת בחלקה, נדחית חלקית ומייתרת בחלקה; לכן, לא נעשה סדר עלויות.