פש"ר 32941-04-17

תקציר

בית המשפט החליט לבטל את הליכי פשיטת הרגל נגד החייבים בשל ניצול לרעה של ההליך, כאמור בסעיף 55(ב) לפקודת פשיטת הרגל. הסיבות העיקריות לביטול כוללות הפרות רבות של תום הלב מצד החייבים, כגון ניהול פעולות עסקיות לא מאושרות, יצירת חובות חדשים ואי גילוי פעולות אלה לנאמן ולבית המשפט. פעולות אלה נתפסו כניסיון מכוון לעשות שימוש לרעה בהגנות המוצעות בהליכי פשיטת רגל, שנועדו להקל על שיקום החייבים ולהבטיח יחס הוגן לנושים. בית המשפט הדגיש את מעורבותו של החייב בהשכרת דירות וניהול בית מלון בעת שהיה בפשיטת רגל, מבלי לקבל את האישורים הדרושים או ליידע את הצדדים המעורבים על מצבם כפושט רגל, תוך גרימת נזק לנושים ולצדדים שלישיים. כמו כן, היו ראיות לכך שהחייב שינה את זהותו כדי להקל על פעולות אלה, ונמצא כי שני החייבים מסרו עדויות שקר במהלך ההליכים. גורמים אלה הביאו את בית המשפט לקבוע כי החייבים התנהלו בחוסר תום לב, המצדיק סנקציות חמורות. כתוצאה מכך, החיל בית המשפט תקופת צינון של שנתיים וחצי על החייב העיקרי ושנה וחצי על החייב המשני בטרם יוכלו להגיש בקשה מחודשת להליכי חדלות פירעון, כפי שנקבע בפסק דין אלקציצי. בנוסף, פעולות מסוימות הנוגעות לדירת המגורים של החייבים פטורות מביטול הליך פשיטת הרגל, תוך הבטחת שמירת זכויות הנושים. החייבים נדרשים גם לכסות את הוצאות הנאמן. החלטה זו מדגישה את חשיבות השמירה על תום הלב לאורך כל הליכי פשיטת הרגל ומשמשת אמצעי זהירות מפני ניצול לרעה של הגנות משפטיות שנועדו לשיקום כלכלי.