בג"צ 330/72

תקציר

בית המשפט העליון, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, פסק בתיק הנוגע למשמורת ילדים והסדרי ראייה לאחר גירושין. העותרת, האם, ביקשה להחזיר את בתה אן או לחייב את האב המשיב להחזיר את הילדה לתחום השיפוט של מדינת רוד איילנד, שם צו קודם העניק לאב משמורת עם זכויות ביקור עבור האם. בית המשפט הכיר בכך שצו הקובע משמורת ילדים ניתן לאכיפה גם בעת ערעור אלא אם כן בית המשפט מתעכב, וכי טובת הילד נמצאת בראש סדר העדיפויות. נמצא כי שלילת זכויות הביקור של האם על ידי האב, יחד עם הבאת אן לישראל שלא כדין, הצדיקו את התערבות בית המשפט. בית המשפט הורה לאב להחזיר את אן לרוד איילנד, שם יישקל מחדש צו המשמורת, ובכך יבטיח את זכותה של האם לבקר את בתה. החלטה זו התקבלה לטובת הילדה, למרות הזמן שחלף מאז הגעתה לישראל, שכן בית המשפט ביקש לשמור על הסדר המשמורת הקיים שנקבע ברוד איילנד. כמו כן חויב האב לשאת בהוצאות המשפט וההוצאות של העותר. השופט קיסטר הדגיש את חשיבות הקשר של ילד עם אמו ואת הצדק של בירור העניין ברוד איילנד, שם ההיסטוריה של המשפחה הייתה ידועה. הנשיא אגרנט הסכים והדגיש כי פעולת האב להסיע את אן לישראל פוגעת בזכויות הביקור של האם ומהווה "חטיפה". פסיקת בית המשפט נועדה לשים קץ לעוול זה ולהבטיח את שלומה של הילדה, מתוך הבנה כי החזרתה של אן לארה"ב לא תגרום לה נזק פיזי או מוסרי.