ע"ו 1268-05-13

תקציר

המערערת במקרה זה אושפזה בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי לאחר אירוע בביתה, בו פגעה ברכוש והראתה סימני פסיכוזה. היא אושפזה בהוראת הפסיכיאטר המחוזי לפי חוק טיפול בחולי נפש. המערערת ערערה פעמיים על צו האשפוז, ושניהם נדחו על ידי הוועדה הפסיכיאטרית, שקבעה כי היא מהווה סיכון לאחרים בשל התנהגותה הפרנואידית ומצבה הפסיכוטי. המערערת טענה כי אשפוזה היה בלתי חוקי משום שנעשה ללא הסכמתה וללא בדיקה מוקדמת של פסיכיאטר, וכי המשטרה רימתה אותה להגיע לבית החולים. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת נתנה את הסכמתה וכי אשפוזה היה מוצדק בשל מצבה הנפשי והסיכון הפוטנציאלי שהיוותה לאחרים. השופט הסכים עם הערכות אנשי המקצוע הרפואיים והגיע למסקנה כי מצבו של המערער מצדיק את החלטות הוועדה. בנוסף, קבע השופט כי מעורבות המשטרה ואופן האשפוז בבית החולים היו סבירים ולא הצדיקו את פסילת האשפוז. משכך, הערעור נדחה, וצו האשפוז אושר.