ע"א 133/86

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון בתיק זה נסוב סביב קביעת הפיצוי הראוי המגיע למערער שנפגע בתאונת דרכים. המחלוקת המרכזית נוגעת לחישוב השתכרותה של המערערת טרם התאונה, כאשר הן המערערת והן המשיבים חולקים על הערכת בית המשפט המחוזי בדבר שני שלישים מהשכר הממוצע במשק. בית המשפט העליון קבע כי מאחר שבית המשפט המחוזי לא ביסס את החלטתו על ראיות כלשהן, היה עליו להשתמש במקום זאת בשכר הממוצע במשק כעוגן לחישוב. יתר על כן, בית המשפט העליון אישר את הערכת הנזק של בית המשפט המחוזי, והדגיש כי היא לא תחליף את הערכתו שלו לזו של השופט קמא. בנוסף, בית המשפט העליון הבהיר כי אין לנכות מהפיצויים את תשלומי הביטוח הלאומי שקיבל המערער לאחר התאונה, שכן הם נחשבים לחלק משכרו של התובע ומונעים חשש לכפל תשלום. השופט גולדברג, יחד עם השופטים בייסקי ובך, הסכימו עם ההחלטה. משכך, התקבל הערעור ונקבע פיצוי כולל בסך 105,389 ₪, בניכוי תשלומים תכופים ששולמו, בתוספת ריבית והצמדה ממועד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הערעור שכנגד נדחה, והמשיבים חויבו לשלם 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בצירוף ריבית.