עפ"ת 22128-03-11

תקציר

הערעור מתייחס לתאונת דרכים שאירעה ביום 10.1.2008, בה נהג המשיב במאזדה השכורה שלו בכביש 443 מירושלים לכיוון מודיעין. המשיב איבד שליטה על רכבו, סטה מהנתיב ולבסוף נעצר על כתף ימין לאחר שהתנגש במספר מכשולים בכביש. בשל אירוע זה הואשם המשיב במספר עבירות תנועה, לרבות גרימת נזק לרכוש או לאדם, רשלנות, אי נסיעה בנתיב המיועד, חבלה של ממש ונהיגה במהירות לא בטיחותית בהתחשב בתנאי הדרך. בית משפט קמא זיכה את המשיב מכל האישומים מחמת ספק סביר, בנימוק של חוסר יכולתו של המשיב לבדוק את הרכב, שהוחזר לחברת ההשכרה, ולפיכך לא עלה בידו להוכיח את טענתו בדבר צמיג פגום. המערערת (המדינה) טענה כי למשיב ניתנה הזדמנות מספקת לבקש בדיקה של הרכב וכי ממצאי הבוחן מצביעים על נהיגה רשלנית. ערכאת הערעור הסכימה עם המערער וקבעה כי המשיב לא ניסה לבדוק את הרכב או להציג ראיות כלשהן לתמיכה בטענתו. זאת ועוד, הדגיש בית המשפט כי רשלנותו של המשיב ניכרה, נוכח עדותו של הבוחן ובהיעדר כל ראיה נוגדת מצד המשיב בדבר המהירות הבלתי סבירה בה נהג. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי גם אם היה פנצ'ר, אחריותו של המשיב נבעה מנהיגה במהירות לא בטוחה, ויצרה מצב של סכנה. משכך, הערעור התקבל, המשיב הורשע בכל הסעיפים, והתיק הוחזר לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין.