תלה"מ 9091-08-23

תקציר

פסק הדין דן בקבילות השימוש בהסכם ביניים, שגובש במהלך הליכי גישור כושלים כראיה בהליכים המשפטיים הבאים בין אותם צדדים. פסק הדין מכיר בעיקרון הכללי לפיו מידע שהוחלף במהלך משא ומתן לפשרה הוא חסוי ואינו קביל כראיה. עם זאת, השופט מדגיש כי קיימים חריגים לכלל זה, בפרט כאשר הצדדים מסכימים במפורש לוותר על סודיות או אי קבילות. במקרה זה, השופטת בוחנת את הוראות הסדר הביניים וקובעת כי הצדדים הסכימו במפורש כי ההסדר יעמוד בעינו, גם אם הגישור ייכשל, וכי תוצריו יוכלו להיות מוצגים כראיה בהליך המשפטי בסופו של דבר. השופטת דוחה את טענות המשיב נגד קבילות הסכם הביניים, וקובעת כי הן אינן הגיוניות או סותרות את לשונו המפורשת של ההסכם. לפיכך, השופט מחליט כי הערכת השווי שבוצעה על פי הסכם הביניים יכולה לשמש כראיה, ושני הצדדים יכולים להגיש שאלות הבהרה למומחה. המשיב נדרש לכסות את הוצאות המבקש, וניתן לפרסם את ההחלטה תוך השמטת פרטים מזהים.