עב"ל 330/07

תקציר

בית המשפט מצא כי יש די ראיות לתמוך בקביעת בית הדין האזורי כי המערער, שתבע קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי (המכון), נולד ביום 24.2.1953. לפיכך, היא הייתה בת 21 בעת התאונה ולא הייתה זכאית לחישוב קצבתה על בסיס השכר הממוצע במשק. למכון הייתה הזכות לתקן את פרטי גילה של המערערת, אותם מסרה באופן שגוי בטפסים שמילאה לצורך התביעה לגמלה. טפסי המכון מחייבים את המבוטחים למסור את תאריך הלידה המדויק שלהם, והמידע שנמסר נחשב אותנטי ומשמש בסיס לקביעת הטבות. במקרה דנן, הצהרותיה והמסמכים החתומים של המערערת עצמה אישרו את תאריך לידתה כ-24.2.1953, והיא לא הצליחה להביא כל ראיה שתתמוך בטענתה כי תאריך זה אינו נכון. בנוסף, היו בידי המכון מסמכים רשמיים ממשרד הפנים התומכים באותו תאריך לידה. מאחר שגילה של המערערת השפיע על הגמלאות שלה, והיא לא הצליחה לחלוק על הראיות שהובאו בה, קבע בית המשפט כי החלטת המכון לבסס את הגמלאות שלה על תאריך לידתה ביום 24.2.1953 הייתה נכונה. הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות מאחר שמדובר בזכויות סוציאליות.