בג"צ 5317/08

תקציר

שתי עתירות הוגשו למניעת מצעד הגאווה ההומו-לסבי בירושלים המתוכנן להתקיים ב-26 ביוני 2008. העותרים טענו כי המצעד פוגע עמוקות ברגשותיהם של רבים מתושבי ירושלים וביקשו לאסור או לקיימו במתחם הלאומי, הרחק ממרכז העיר. המשיבים טענו כי מיקום המצעד ומסלולו חוקיים ודומים לשנים קודמות. הם הדגישו את חשיבות המצעד לביטוי העצמי של הקהילה הגאה ואת מטרתו להעלות את המודעות ולקדם קבלה. בית המשפט הכיר בזכות החוקתית לחופש הביטוי, לרבות הזכות להתאסף ולצעוד, והכיר בתכלית המצעד כאמצעי לגיטימי למימוש זכות זו. תוך הבנת חששותיהם של העותרים מפני רגשות פגועים, הדגיש בית המשפט כי פגיעה כזו אינה מצדיקה איסור מוחלט. תחת זאת, יש לאזן בין חופש הביטוי לבין הגנה על רגשות הציבור. במקרה זה, בית המשפט מצא כי מסלול המצעד, עיתויו והתנהגותם הצפויה של המשתתפים שמרו על איזון זה. לפיכך, העתירות נדחו, שכן בית המשפט מצא לנכון את התנאים לקיום מצעד הגאווה 2008 במרכז העיר ירושלים. פסק הדין הדגיש את חשיבותו של המצעד בקידום המסר הקהילתי וציין כי הגבלתו לפאתי העיר תפגע באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי שלהם.