רע"א 7229/14

תקציר

בית המשפט החליט שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע במקרה זה. ההחלטה מתבססת על שלוש נקודות מרכזיות. ראשית, בעוד שבית המשפט המחוזי היה הראשון לדון בבקשת העיכוב, הערעור הנוכחי אינו הערכאה הראשונה בדרכו המשפטית של תיק זה, שמקורו בבית משפט השלום. הדבר מגביל את היקף התערבותו של בית המשפט, וכפי שמראה התקדימים, יש לשמור אותו למקרים חריגים כדי לא להכביד על רשות הערעור. שנית, זכות הטיעון לא נפגעה מאחר שבית המשפט המחוזי דן בבקשת העיכוב במסגרת ערעור, כלומר חלה תקנה 465 לתקנות סדר הדין האזרחי, שאינה מחייבת תגובה של המבקש או דיון לפני דחיית הבקשה. לבסוף, לגופה של הבקשה, מצא בית המשפט כי המבקש לא הוכיח נסיבות חריגות המצדיקות עיכוב בביצוע חיוב כספי, שבדרך כלל אינו מתעכב ללא נימוקים משכנעים. מאחר שהמבקש לא הראה כי יהיה קשה לגבות את הסכום אם הערעור יצליח, הבקשה נדחתה. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,500 ₪. החלטה זו התקבלה פה אחד על ידי השופטים.