גמ"ר 119-04-11

תקציר

הנאשמת הואשמה בשני סעיפים של גרימת מוות ברשלנות ובשלושה סעיפים של גרימת חבלה חמורה בכך שנהגה ברכבה ברשלנות ובמהירות גבוהה, סטתה מנתיבה ואיבדה שליטה על הרכב, דבר שגרם לתאונה קטלנית. הקורבנות היו ארבעת נוסעיה. בית המשפט הרשיע את הנאשם בכל הסעיפים. בית המשפט מצא כי הנאשמת הייתה נהגת הרכב בעת התאונה בהתבסס על הודאתה שלה במשטרה, עדויותיהם של שני פרמדיקים שמצאו אותה קשורה למושב הנהג לאחר התאונה ועדויותיהם של שלושה נוסעים שטענו בתחילה כי לא היו בטוחים מי נוהג אך בהמשך העידו בבית המשפט כי ראו את הנאשם נוהג. בית המשפט העביר את נטל ההוכחה לתביעה בשל נזק ראייתי שנגרם כתוצאה מהשמדת רכבו של הנאשם, אך קבע כי המדינה הוכיחה מעבר לספק סביר כי הרכב תקין וכי מערכותיו, לרבות הבלמים והצמיגים, תפקדו כראוי. עוד קבע בית המשפט כי תנאי הדרך היו תקינים. עוד נקבע כי מהירות הרכב בעת התאונה הייתה לפחות 110 קמ"ש. בית המשפט הגיע למסקנה כי רשלנותה של הנתבעת, לרבות נהיגה במהירות מופרזת ואי שמירת נתיבה, גרמה לתאונה, וכי קיים קשר סיבתי ישיר בין התאונה למותם של שני הנוסעים. הנאשם הורשע באישומים ויינתן גזר דינו במועד מאוחר יותר.