ת"צ 15112-08-18

תקציר

בהחלטה משפטית זו התייחס בית המשפט למשיכת תביעה ייצוגית ולסוגיות שכר טרחה נלוות. התובעים והנתבעים הגיעו להסדר ידידותי ללא צורך בהתערבות נוספת של בית המשפט, ובכך שללו את דרישת בית המשפט למצוא תובע חלופי או לפרסם הודעת הסתלקות. החלטה זו מקבילה למקרים קודמים בהם הגיע בית המשפט למסקנה כי הסתלקות אינה מחייבת הודעה לציבור ללא נסיבות מיוחדות. באשר לאגרות בית המשפט, היה צורך בניתוח דקדקני של הוראות החוק. בית המשפט דן בבקשה להחזר אגרה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות), ובפרט התיקון משנת 2018 המפרט את שכר הטרחה בתובענה ייצוגית. התובע ביקש החזר עבור המחצית הראשונה ופטור עבור המחצית השנייה של האגרה. עם זאת, בית המשפט, בהנחיית התקדימים המשפטיים האחרונים ועמדת המדינה, הגיע למסקנה כי בעוד שניתן לפטור את התובע מתשלום המחצית השנייה של האגרה בשל סוגיות פרשניות לגיטימיות שהוצגו בתיק, אין בסיס משפטי להחזר המחצית הראשונה. החקיקה מכסה באופן ספציפי תשלומי אגרה עבור תובענות ייצוגיות, ומבדילה אותה מתביעות אזרחיות כלליות. הסדר זה אינו כולל הפרשה להחזר המחצית הראשונה לאחר ששולמה, מה שיוצר הסדר שלילי לגבי החזרי עמלות. החלטת הפטור של בית המשפט נומקה במורכבות ובחידוש של השאלות המשפטיות הכרוכות בכך וכי הצדדים הגיעו לפשרה מוקדמת תוך חיסכון במשאבים שיפוטיים. לפיכך, בית המשפט אישר את ההסתלקות מבלי לפסוק כל שכר או שכר טרחה לבא כוח המבקש, שנקבע כי אינו נחוץ בנסיבות העניין, ולא נזקק לחיפוש אחר נציג ייצוגי חלופי, ובכך סיים את העניין ביעילות.