רע"א 2348/14

תקציר

בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב וקבע כי תביעת המבקשים להסדרת זכויותיהם בחלקת מקרקעין, כפי שהותוותה בפסק דין קודם, לא הוגשה בתוך פרק זמן סביר. פסק הדין הקודם, שנבע מהסכם, פורש על ידי בית המשפט המחוזי כמותנה בכך שהמבקשים יפנו למשיב בתוך פרק זמן סביר. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי בקשת המבקשים ליישום פסק דין זה, שהוגשה למעלה מ-20 שנה לאחר מתן פסק הדין, תיצור אפליה בלתי מוצדקת בינם לבין תושבי טמרה אחרים ששילמו תעריפים גבוהים יותר עבור חכירת קרקעות. המבקשים נדרשו לפנות את הקרקע בתוך שנה, תוך אפשרות להגיע להסכם תשלום עם המשיב לפי התעריפים הנוכחיים. המבקשים ערערו על פסק דין זה, וטענו כי פסק הדין הקודם עודנו תקף וכי המשיבה, רשות ציבורית, פעלה בחוסר הגינות. עם זאת, בקשת הערעור נדחתה, שכן פסק הדין לא עורר שאלות בעלות חשיבות כללית או ציבורית מעבר להיקפו של מקרה ספציפי זה. בית המשפט ציין כי המבקשים יכלו להימנע מפינוי על ידי תשלום האגרות הנדרשות, ולצורך כך ניתן עיכוב של שנה. השופטת גם מתחה ביקורת על התנהלות המשיב ביחס לפסק הדין הקודם, תיארה אותו כבלתי מספק, ועודדה את המשיב לשקול נקיטת צעדים לקראת פתרון הסכסוך בדרכי שלום, בהתחשב בנסיבות הייחודיות של המקרה.