תפ"ח 1075/04

תקציר

בית המשפט מצא את הנאשם, מאיר צדוק, אשם ברצח בכוונה תחילה של יוסף בוקריץ ובעיכוב מתן גזר הדין, בעוד התביעה וההגנה התלבטו האם בית המשפט יכול להורות על תשלום פיצויים בנוסף למאסר העולם החובה על רצח. מאוחר יותר קבע בית המשפט העליון כי תשלומים כאלה אכן מותרים. השופט הסכים עם התביעה כי מדובר בעבירה חמורה, שבוצעה באופן מחושב ומקצועי, והדגיש את סבלם של בני משפחתו של בוקריץ. עם זאת, השופט קבע כי הפיצוי צריך לעבור לעיזבון המנוח, ולא לבני משפחתו בנפרד, כפי שביקשה התביעה. לעיזבונו של יוסף בוקריץ נפסק סכום הפיצוי המקסימלי המותר בחוק, 228,000 ₪, שישולם תוך 90 יום. על הנאשם נגזרו מאסר עולם, החל מה-4 באפריל 2004, מועד הרצח. השופט הדגיש את הצורך המוסרי והערכי לפצות את משפחת הקורבן והכיר בכך שהתשלום אמנם לא ימלא את החלל שהותיר האובדן, אך הוא ייצור קשר משמעותי בין הפוגע לקורבנו. התביעה נדרשה להבטיח את העברת הפיצויים, והנאשם שמר לעצמו את זכות הערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.