ת"ק 70920-03-23

תקציר

התובעת תבעה את העירייה בגין רשלנות שהובילה לתאונה שפגעה בעינה. היא חיכתה בתחנת אוטובוס כשפסולת ממבצע ניקיון עירוני פגעה בעינה. העירייה טענה כי היא אינה אחראית משום שקבלן פרטי ביצע את עבודות הניקיון. עם זאת, השופט קבע כי לעירייה הייתה חובת זהירות כלפי התובע והפרה אותה בכך שלא פיקחה כראוי על העבודה. גם רשלנות הקבלן, לרבות אי הפניית הפסולת מעוברי אורח, תרמה לתאונה. השופטת קיבלה את תביעת התובעת לנזק לא ממוני והוצאות, פסקה לה 5,000 ₪ ו-1,000 ₪ בהתאמה, וייחסה לה 10% אשמה תורמת. העירייה חויבה לשלם פיצוי זה, בתוספת הוצאות משפט והוצאות משפט, בסך 6,300 שקל, בתוך 30 יום. בתוך כך, הודעת הצד השלישי התקבלה באופן חלקי, והקבלן חויב לשפות את העירייה בגין שני שלישים מהסכום ששולם לתובע, בסך כולל של 4,200 ₪. השופט הדגיש את חובת הזהירות המתמשכת של העירייה ואת חובתה לפקח על קבלנים, ומתח ביקורת על התנהגותה הפסיבית לאחר התאונה. ההחלטה גם הדגישה את חובת הקבלן לשפות את העירייה בהתאם להסכמתם. לשני הצדדים שמורה הזכות לבקש רשות ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.