ע"פ 289/89

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה של ניסיון רצח שהתרחש ב-9 באפריל 1988, כאשר המתלונן, אשר סיסו, נורה פעמיים בסמטה בבית שמש. היריות נורו על ידי המערער, אברהם מלכא, הידוע גם בכינויו דיקי, על רקע סכסוך הקשור לסחר בסמים. הירייה הראשונה חדרה לבטנו של סיסו וגרמה לו לחבלות קשות, והירייה השנייה שרטה את צווארו. סיסו מינה את מלכה כיורה למשטרה מיד לאחר האירוע ולמחרת בבוקר, עוד לפני שנפגש עם משפחתו. ראיה זו נחשבה אמינה על ידי בית המשפט בשל אמונתו של סיסו כי הוא גוסס באותה עת. עד ראייה נוסף, מרדכי בן טולילה, זיהה גם הוא את מלכה כיורה בהודעותיו במשטרה. עם זאת, במהלך המשפט חזר בו בן טולילה מדבריו וטען כי הם נמסרו בלחץ המשטרה. בית המשפט קיבל את ההצהרות הקודמות כראיה קבילה ומצא אותן אמינות יותר מעדותו של בן טולילה. ההגנה טענה כי בן טולילה לא יכול היה לראות בבירור את השתלשלות האירועים בשל תאורה לקויה בסמטה. בית המשפט הכיר בכך שהסמטה הייתה חשוכה חלקית, אך מצא כי הראות הספיקה לבן טולילה כדי לזהות את היורה. בית המשפט הדגיש את רציפות התצפית, והסביר כי קל יותר לזהות אדם כאשר פניו נראות תחילה באזור מואר היטב ולאחר מכן עוקבות אחריו לחלל חשוך יותר. עוד קבע בית המשפט כי מלכה התכוון להרוג את סיסו, בהתבסס על אופי היריות שנורו, ירייה שנייה שכוונה לראשו של סיסו ואמירתו "בזבזנו את האשפה". מלכא הורשע בניסיון רצח לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין ונידון לשבע שנות מאסר. הערעור על הרשעה זו, כמו גם ערעור חלופי על חומרת העונש, נדחו שניהם על ידי בית המשפט העליון. השופטים מ' שמגר, י' בך ומ' בן-יאיר הסכימו עם פסק הדין.