עב"ל 35637-03-15

תקציר

הערר הוגש על ידי קטינה, ילידת חוץ-ישראל, הטוענת כי היא בתו של אזרח ישראלי שנפטר, המבקשת לקבל קצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי. המכון דחה את התביעה, שכן המערערת לא נרשמה במרשם האוכלוסין כבתו של המנוח ולא מילאה את הצעדים הפרוצדורליים הנדרשים. בית הדין האזורי דחה את התביעה, והוביל את המערערת לערער לבית הדין הארצי לעבודה. בית המשפט לא מצא טעם בטענה כי עמדת המכון מהווה הרחבה של החזית, שכן המכון טען בעקביות כי הוא אינו בוחן את יחסי האבהות. בית המשפט הסכים עם עמדת המכון כי קביעת אבהות מצויה בסמכותו הבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה, בשל מורכבות חקירת קשרי הורים מחוץ לישראל וההשלכות של קביעות אלה על תחומי משפט שונים. פסק הדין בתיק נפרד שעסק בזכויות קניין, בו הוזכרה המערערת כבתו של המנוח, לא נחשב ראיה מספקת. לפיכך, הערעור על קצבת שאירים נדחה, אך המערער רשאי להגיש תביעה חדשה בהתאם לעמדתו המתוקנת של המכון. המכון יישא בהוצאות המערער ובשכר טרחתו, שכן שינה את עמדתו במהלך ההליך המשפטי.