ת"א 27012-01-24

תקציר

בקשת הנתבעים לדחות את תביעת התובעים מתקבלת. מדובר בתביעה בדבר רישום מקרקעין אשר לטענת התובעים, יורשיו של רוכש שנפטר, הושגה במרמה על ידי הנתבעים. התובעים לא הביאו כל ראיה להסכם הרכישה הנטען ואף לא יכלו לפרט מתי הוא נעשה מעבר לקביעה שהוא התרחש בשנת 1946. הם גם לא מסרו פרטים לגבי התמורה ששולמה או כיצד שולמה. בנוסף, התביעה חסומה על פי חוק מכיוון שעילת התביעה קמה בשנת 1947 והוגשה רק בשנת 2024, הרבה מעבר למגבלה של 15 שנה עבור קרקע לא רשומה. התובעים טענו כי תקופת ההתיישנות צריכה להתחיל ביום שנודע להם על התרמית, אך הדבר נמצא בלתי סביר שכן לא עלה בידם להוכיח שהנתבעים הטעו אותם ביודעין, וידיעת היורשים אינה רלוונטית - אלא רק ידיעת הרוכש המנוח. התובעים גם לא צירפו את הצדדים הדרושים, קרי פקיד ההסדר, שמנהל את ההליך וקובע את התוצאה, אם כי נמצא כי מדובר בפגם קל שממילא לא היה מציל את התביעה. לבסוף, התביעה אינה עומדת בתנאי הסף הנדרשים במקרים חריגים לתיקון פנקסי מקרקעין עקב תרמית, וזכות הגישה של התובעים לערכאות אינה משתרעת על המצאת עובדות שישאירו את התביעה בחיים. משכך, התביעה נדחית, והתובעים נדרשים לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 50,000 ₪.