ע"פ 6801/05
פסק-דין עליון
תקציר
המערער, שהואשם בעבירה של קטטה במקום ציבורי, ערער על החלטת בית משפט השלום בטבריה שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו. הערעור נובע משורה של החלטות שניתנו על ידי בית משפט קמא, אשר לטענת המערער עוררו חשש ממשי למשוא פנים. בכלל זה, החלטת בית המשפט לאפשר למתלוננת להעיד וקבלת תמונות המתלוננים כראיה בשלב גזר הדין. עוד טען המערער כי בית המשפט התערב באופן בלתי ראוי בהליך הדיון, בפרט בכל הנוגע למדיניות הענישה. המשיב, לעומת זאת, טען כי פעולות בית המשפט היו פרוצדורליות ואינן מהוות עילה לפסילה. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את חומר הראיות ושמעה את הצדדים, דחתה את הערעור. בית המשפט קבע כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה להראות כי קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא אינן נכונות. זאת ועוד, ערכאת הערעור קבעה כי טענות המערער בדבר ניהול המשפט נגעו בראש ובראשונה לאופן הטיפול בתיק, אשר ראוי יותר להתייחס אליו בערעור ולא בבקשת פסילה. בית המשפט הגיע למסקנה כי טענות המערערת, הן ביחד והן לחוד, אינן מצביעות על חשש מהותי ואובייקטיבי למשוא פנים. לפיכך, הערעור נדחה, ובית המשפט קמא לא נפסל.
חקיקה מקושרת
ע"פ 6801/05 ארקדי מושייב נ' מדינת ישראל, עליון (5.9.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.