רער"צ 62272-01-20

תקציר

על החלטת רשם ההוצאה לפועל להפחית את כל הריבית שנצברה בתיק חוב במשך 13 שנים, שבמהלכן לא נקט הזוכה בדין, ניתן לערער. הרשם ביטל את הריבית מכוח חוק ההוצאה לפועל, אך ערכאת הערעור קובעת כי חוק פסיקת ריבית הוא החקיקה המתאימה במקרה זה, המאפשר רק הפחתת ריבית פיגורים לריבית הרגילה שקבע בית המשפט, ולא ביטול. לפיכך הערעור מתקבל. יתר על כן, בית המשפט אינו מוצא חוסר תום לב מצד הזוכה כדי להצדיק הפחתת ריבית בפיגור. אמנם היו שלוש תקופות של חוסר מעש שנמשכו מספר שנים כל אחת, אך בית המשפט מוצא הסברים או פעולות שננקטו בשתיים מתקופות אלה. במשך חמש השנים הנותרות, התנהלותו של הזוכה אינה מהווה חוסר תום לב; במקום זאת, מצוינים התחמקותו של החייב מתשלום וניסיונותיו האמיתיים של הזוכה לגבות את החוב. החלטת הרשם מתבטלת אפוא, ויחולו שיעורי הריבית המקוריים כפי שנקבעו על ידי בית המשפט. החייב נדרש לשלם את הוצאות הזוכה, והכסף שהופקד בתיק יוחזר לזוכה.