תפ"ח 14920-02-09

תקציר

הנאשם הורשע באונס, ניסיון אונס ומעשה מגונה במתלוננת, בת זוגו לשעבר ואם ילדו, ונידון לשש שנות מאסר. בהגיעו להכרעת דין זו, שקל בית המשפט את הראיות שהוצגו, לרבות עדותה של המתלוננת, אשר פירטו את מעשיה האלימים והתוקפניים של הנאשמת, ואת מצוקתה הנפשית לאחר מכן. בית המשפט הדגיש את חומרת עבירות המין ואת הצורך להגן על כבודן ואוטונומיתן של נשים. חוסר החרטה של הנאשם, יחד עם עברו בעבירות מין דומות, לרבות הרשעה קודמת באונס בנסיבות מחמירות ובמעשה מגונה באחיותיו הקטינות, היו כל אלה גורמים שהכבידו עליו. בית המשפט דחה את טענות ההגנה בדבר "טעות רגעית בשיקול הדעת" וקבע כי הנאשם ניצל את רצונה הטוב של המתלוננת וניצל אותה לסיפוקו המיני. בנוסף, קבע בית המשפט כי עונש מאסר על תנאי קודם של 12 חודשים, הקשור להרשעה הקודמת, ירוץ ברצף עם העונש הנוכחי, ולמעשה האריך את תקופת המאסר לשבע שנים. החלטה זו הייתה מוצדקת בשל הדמיון בין העבירות ופרק הזמן הקצר שבין תום תקופת המבחן של הנאשם לבין ביצוע העבירות האחרונות. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום.