רע"א 44002-08-11

תקציר

ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטת ערכאה נמוכה יותר בדבר מתן סעד זמני אלא אם כן מדובר במקרה חריג, ואין זה כך. הערכאה הנמוכה יותר קיבלה את מלוא העובדות וערכה בירור עובדתי. החלטתה שלא להעניק סעד הייתה חוקית. גם לגופו של עניין, יש לדחות את הבקשה. סעד זמני שומר על המצב הקיים עד להכרעה בתביעה, ומוצדק בעת הצורך למניעת מטרד או פגיעה חמורים. כאן, השיהוי של המבקשים בהגשת הבקשה לסעד מצביע על כך שהמטרד העומד בפניהם אינו חמור כפי שהם טוענים. הם היו צריכים להגיש בקשה מוקדם יותר, מה גם שפתיחת שנת הלימודים הייתה תאריך קבוע ומשמעותי. המבקשים גם לא הוכיחו שייגרם להם נזק בלתי הפיך ללא צו מניעה, מה גם שהסעד המבוקש דומה מאוד לסעד הסופי המבוקש. על בית המשפט לשקול גם את סיכויי ההצלחה בהליך העיקרי ולאזן את הנוחות לשני הצדדים. במקרה זה, שיקולים אלה תלויים זה בזה. סיכויי ההצלחה של המועמדים לגופו של עניין אינם ברורים. אין די בהוכחת הפרה סטטוטורית ופגיעה; החוק שהופר בוודאי נועד להגנתם. המשיבים טוענים כי אינם זקוקים להיתר, והמבקשים טרם הצליחו להוכיח את טענתם למטרד. באיזון הנוחות, ניתן למתן את הפגיעה במבקשים, אך יש להתחשב גם בזכויותיהם הקנייניות של המשיבים – צו מניעה יפגע קשות בזכות הקניינית שלהם. מאחר שהערכאה הנמוכה יותר איזנה בצדק בין הזכויות, אין סיבה להתערב בהחלטתה. בקשת רשות הערעור נדחית, ולא נפסקות הוצאות למי מהצדדים.