רע"א 6037/03

תקציר

פסק הדין דוחה בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם בתיק נפגעי דרכים. המבקש, נהג מונית, תבע פיצויים לאחר שתאונה בשנת 1998 הותירה אותו עם נכות לצמיתות. בית משפט השלום פסק לו במקור 23 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עורך דין, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי. המבקש טען כי אין לנכות מפיצוייו את תגמולי המוסד לביטוח לאומי, אך בית המשפט קבע כי הניכוי היה נחוץ כדי למנוע כפל פיצוי וכי הפיצוי המקורי היה סביר. פסק הדין מציין גם את הקושי לערער על פסק דין של ערכאה ראשונה, במיוחד במקרה זה, שכן קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי בדבר השתכרותו של המבקש טרם התאונה היו סבירות. פסק הדין מדגיש כי שומות המס המעודכנות של המבקש, אשר נערכו לאחר התאונה, אינן יכולות להיות הקובע העיקרי של הכנסותיו לצורך חישוב הפיצויים, בשל חוסר מהימנותן הפוטנציאלי של שומות אלה. ככלל, השופט דוחה את בקשת הערעור, תוך שהוא מאשר את פסקי הדין הקודמים ומדגיש את סבירות הפיצוי שנפסק למבקש.