ה"פ 46135-01-11

תקציר

המבקשים, בני זוג נשואים, טענו כי רכשו דירה מחבר משפחה, המשיב 1 (אנקווה), בשנת 1989. הדירה נרשמה על שמו של אנקווה מסיבות אישיות, אך על ידי אנקווה נחתם תצהיר לפיו המבקשים מסרו לו את כספי הרכישה וכל הזכויות בדירה שייכות להם. כעת מבקשים המבקשים למנוע מהמשיבים לנקוט בהליכי הוצאה לפועל, לרבות פינוי, הקשורים לדירה. עם זאת, השופט דחה את בקשתם לצו מניעה זמני מבלי לקבל תשובה מהמשיבים. השופטת קבעה כי המבקשים לא הוכיחו עילת תביעה משום שהסכימו להונות את הבנק (המשיב 2) בכך שהתירו משכנתא על הדירה על שמו של אנקווה, שלא עמד בתשלומיו. הבנק, שפעל בתום לב, היה זכאי אפוא לעדיפות על פני זכויות המבקשים. זאת ועוד, הודאת המבקשים במרמה וניסיונם ליהנות ממנה עלו כדי חוסר תום לב. השופט הגיע למסקנה כי הבקשה משוללת כל יסוד והורה למבקשים לשלם למדינה הוצאות משפט בסך 1,500 שקל. למבקשים יש 30 יום להודיע לבית המשפט אם הם מתעקשים להמשיך בתיק. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים וניתנה היום, 25 בינואר 2011.