רע"א 7195/18

תקציר

הערעור מתייחס לשתי תביעות שהוגשו נגד ספינה שפגעה לכאורה במטען במהלך הובלה בינלאומית. שתי התביעות הוגשו לפני תקופת ההתיישנות בת השנה לפי כללי האג-ויסבי. התביעה הראשונה, Milobar Mixtures, הוגשה על ידי חברה שבית המשפט קבע כי אין לה זכות תביעה נגד הספינה. התביעה השנייה, הפניקס, הוגשה על ידי מבטחת המטענים והסתיימה בפשרה. השאלה היא האם שתי התביעות הללו עוצרות את מירוץ ההתיישנות ומאפשרות להגיש תביעה שלישית, הפעם של בעל המטען והצד החותם על שטר המטען, מילובר בונד, לאחר תקופה של שנה. בית המשפט קבע כי תביעה המוגשת על ידי תובע אנונימי שאינו זכאי לתבוע אינה יכולה לעצור את מרוץ ההתיישנות. במקרה זה, לתערובות מילובר לא הייתה זכות תביעה נגד הספינה. לפיכך, מועד תיקון התביעה, אשר יחליף את מילובר תערובות באג"ח מילובר כתובע, ייחשב כמועד הגשת התביעה להתיישנות, וזכות התביעה כבר הייתה פוקעת. בנוסף, תביעה המוגשת על ידי מבטח נגד מוביל ימי אינה עוצרת את השעון עבור בעל המטען המבוטח לתבוע את המוביל הימי. בית המשפט הדגיש כי יש לפרש את כללי האג-ויסבי כך שיקדמו אחידות בדין, וקבע כי זהות הצדדים היא חלק בלתי נפרד מהעילה לצורך תקופת ההתיישנות. לפיכך, גם תביעת הפניקס אינה יכולה להציל את תביעת מילובר בונד מתקופת ההתיישנות. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור ולבטל את החלטות הערכאות הנמוכות, דבר שהביא לדחיית התביעה לאלתר מחמת התיישנות.