עת"מ 3168/06

תקציר

העותרת, עמותה המפעילה מערך שיקום לפגועי נפש, ביקשה פטור מארנונה עבור ארבעה מנכסיה מכוח סעיף 5(י) לפקודת הארנונה והארנונה הממשלתית (פיטורים), 1938, הפוטר "מוסדות שירות ציבורי מתנדבים" מארנונה כאמור. למשרד הפנים יש סמכות לאשר פטורים כאלה. בקשתה של העותרת נדחתה על ידי הממונה על מחוז חיפה בנימוק שהעמותה קיבלה יותר מ-50% מהמימון שלה מהממשלה וכי לפעילותה היה בין היתר היבט עסקי. על החלטה זו הוגש ערעור פעמיים, ב-2003 וב-2004, ובשתי הפעמים הורה בית המשפט לנציב לשקול מחדש את הבקשה. בסופו של דבר דחה הנציב את בקשת הפטור בפעם השלישית, מה שהוביל את העותר להגיש ערר נוסף. נימוקי הסירוב העיקריים היו כי העותרת גבתה תעריפי שוק עבור שירותיה וכי פעילותה הייתה עסקית. בית המשפט מצא כי החלטת הנציב הייתה סבירה ונתונה לשיקול דעתו, שכן העותר לא עמד בתנאי הפטור. זאת ועוד, העותר לא הוכיח נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהקריטריונים שנקבעו. בית המשפט דחה גם את טענות העותר כי ההחלטה מפלה וכי ניתן פטור לארגון דומה. לבסוף, ציין בית המשפט את הליך הגשת הבקשה הממושך והציע לעירייה לשקול מתווה תשלום עבור המסים החייבים. העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם הוצאות בסך 4,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.