בר"ע 17211-02-22

תקציר

בית המשפט החליט כי אין להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי. המקרה נסוב סביב תקנות 15 ו-16א לתקנות הביטוח הלאומי, המאפשרות התאמות בקביעת דרגת נכות כלפי מעלה, בהתחשב במקצועו ובגילו של הנפגע. זאת, רק בנסיבות חריגות, בהן קיים פער משמעותי בין הנכות התפקודית לבין הנזק בפועל שנגרם למבוטח. בית המשפט מצא כי המבקש לא הוכיח כי יישום התקנות על ידי בית הדין האזורי היה שגוי. תקנה 15 ברורה שעל הוועדה להתייעץ עם ועדת הרשות אם יש עלייה של 20% ומעלה ברמת הנכות. מאחר שרף זה עבר בהחלטת הוועדה בעקבות פסק הדין החוזר, דרך הפעולה הנכונה הייתה להיוועץ בוועדת הרשות, דבר שבית המשפט מצא שנעשה כראוי. כמו כן, בית המשפט קובע כי עבודת הוועדה לא הושלמה ביום 10.12.2020, שכן נמסר למבקש ביום 5.1.2021 כי ההליך נמשך. המבקש לא יכול היה, אפוא, להסתמך באופן סביר על פרוטוקול הישיבה בחודש דצמבר. מטעמים אלה קבע בית המשפט כי ההחלטה שהתקבלה ביום 20.5.2021 תקפה ובקשת ההתערבות נדחית.