בש"פ 5554/10

תקציר

נגד המערער הוגש כתב אישום, המייחס לו, בין היתר, קשירת קשר לרצוח את ל.ד. על רקע סכסוך בין ל.ד. לבין אחד הנאשמים. נטען כי המערער רכש ציוד והפנה את אחד הקושרים למקום הקורבן המיועד. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי המערער טעה בזיהוי הקורבן, והוא התריע על כך בפני שותפיו. למרות זאת, שני קושרים ניסו לבצע את הרצח, והמערער סייע להם בהשכרת רכב מילוט. בית המשפט המחוזי מרכז מצא די ראיות להארכת מעצרו של המערער, בנימוק של סכנה נשקפת ממנו וסיכון לשיבוש ראיות. הראיה העיקרית הייתה עדותו של עד מדינה, שאוששה בחוזה השכרת רכב המעידה על החזקתו של המערער ברכב ששימש לביצוע העבירה. המערערת הכחישה תחילה את אמיתות החוזה, אך בהמשך השתתקה. בית המשפט פירש זאת כניסיון להסתיר את המשתמשים האמיתיים ברכב. עו"ד מקרין טען כי שתיקתו של מרשו נבעה מרצון להגן על האשמים בפועל. באשר לחלקו הנטען של המערער בהכוונת הקושרים וברכישת ציוד, מצא בית המשפט כי עדותו של עד המדינה עקבית ולכן אמינה. זאת ועוד, אין די בטענות המערער בדבר מחדלי חקירה משטרתיים, כגון אי איתור שיחות, כדי להטיל דופי בגרסתו של העד לאירועים. בית המשפט דחה גם את הפרכתו של המערער את טענת רכישת הקסדה, בהתחשב בכך שייתכן שהשתמש במזומן או בשם בדוי. בסך הכל, די היה בראיות הקיימות כדי לבסס עילה לכאורה למעצר. לפיכך, הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את מעצרו של המערער נדחה.