ת"א 54486-05-21

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת העותרת לצו מניעה זמני במעמד צד אחד. העותרת ביקשה למנוע מהמשיבה להתקשר עם כל גורם אחר ולהעניק להם שעבוד על הנכס הנדון, בנימוק שהמשיבה לא עמדה בתשלומים כפי שהוסכם בחוזה. עם זאת, בית המשפט מצא מספר סוגיות המעוררות ספקות באשר לזכאותו של העותר לסעדים המבוקשים. ראשית, חל שיהוי בהגשת הבקשה, כאשר חסרו תאריכים חשובים, דבר המקשה על קביעת דחיפות הנסיבות. שנית, מהות המחלוקת, הסובבת סביב תשלומים כספיים, אינה מהווה בדרך כלל עילה למתן סעד זמני. שלישית, העותרת לא הצליחה להוכיח כי התועלת שבמתן צו המניעה עולה על הפגיעה הפוטנציאלית במשיב. בנוסף, בקשת העותר מעוררת שאלות בדבר קיומה של זכות מוכרת, כאשר קיימת אי ודאות סביב היקף זכות החזקה הנטענת שלהם בנכס. בית המשפט גם ערער על טענת העותרת כי החוזה נערך בין המשיבה לבין עצמם, מה גם שההתקשרות החוזית הייתה על פי הדיווחים עם צד שלישי, יעקב שי הנדסה בע"מ. יתר על כן, חלוקת הזכויות האחרונה בין יעקב שי לבין העותר, שתוארה רק יומיים קודם לכן, מעלה חשדות לגבי עיתוי ותוקפן של הטענות. נוכח חששות אלה, בית המשפט אינו משוכנע כי לעותרת זכות לסעדים המבוקשים במעמד צד אחד. העותרת חויבה להגיש את הבקשה ונספחיה למשיב, תוך מתן שהות למשיב להגיב.