עע"מ 414/18

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור, בקובעו כי אין למסור למערער את המידע המבוקש לפי חוק חופש המידע. בפסק הדין צוין כי גם אם חוק חופש המידע חל על המקרה, המסגרות וההתניות החוקיות, לרבות שיקולי פרטיות ודיונים פנימיים, מהווים עילה לסירוב. בית המשפט הכיר בהצדקות הדמוקרטיות והבעלות לגישה למידע, אך הדגיש את הצורך להגן על צנעת הפרט ועל טוהר הדיונים הפנימיים, במיוחד כשמדובר במועמדים לשיפוט. המידע המבוקש כלל הערכה רגישה של תכונותיהם האישיות והמקצועיות של המועמדים, שבית המשפט קבע כי יפגעו באופן משמעותי בזכות לפרטיות. יתר על כן, היא הדגישה כי הדיונים הפנימיים המוגנים בחוק חיוניים להערכות כנות ללא ביקורת ציבורית. למרות שקיים אינטרס ציבורי בשקיפות בהליך בחירת השופטים, בית המשפט מצא כי הסיכונים לפגיעה בפרטיות ובאיכות קבלת ההחלטות עולים על יתרונות החשיפה. עוד הודגש כי כבר קיימים מנגנונים לפיקוח ציבורי על הליך בחירת השופטים, ואין בהם כדי לחייב הפרת חיסיון של דיונים מפורטים. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין עילה מוצדקת לגילוי המידע המבוקש, ולפיכך נדחה הערעור ללא צו להוצאות.