ת"א 40972-06-14

תקציר

התובע תבע את הנתבעים - קניון, חברת האבטחה שלו ומאבטח - בגין חבלות שנגרמו לו בעת שהשומר ירה בו בחניון הקניון. התובע ניסה לחנות באזור מוגבל ולאחר עימות עם המאבטח, נכנס לרכבו ונסע מהמקום. המאבטח, שחשש שהתובע ידרוס אותו, ירה לעבר צמיגי הרכב. הירייה הראשונה החטיאה, אך השנייה פגעה בתובע. בית המשפט פסק לטובת הנאשמים. בית המשפט קבע כי התנהגותו האלימה של התובע – הוא היכה את המאבטח, שבר את אפו ועינו ואיים להרוג אותו – גרמה לשומר להאמין באופן סביר כי נשקפת סכנה לחייו. ככזו, התנהלותו של השומר נופלת תחת סעיף ההגנה העצמית, המגן על אנשים המשתמשים בכוח באופן סביר כדי להגן על עצמם מפני נזק גופני. בית המשפט מצא כי אמונתו של השומר, אף שהייתה מוטעית, הייתה כנה וסבירה בהתחשב בהתנהגותו של התובע. יתר על כן, מעשיו של המאבטח – שתי יריות שכוונו לעבר צמיגי הרכב – היו סבירים בנסיבות העניין. עוד קבע בית המשפט כי התנהלות התובעת תרמה תרומה משמעותית לאירוע והצדיקה הפחתה מלאה של הנזקים הנתבעים מכוח עקרון הרשלנות התורמת. לפיכך, התביעה נדחתה ללא הוצאות למי מהצדדים.