עת"מ 30410-03-12

תקציר

העותר, שהיה בן 75 וסבל לכאורה משבץ מוחי טרם חתימתו על הסכמי שכירות מסוימים, ביקש לבטל או לתקן את ההסכמים בנימוק של מצבו הרפואי הרעוע וחוסר הבנתו. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בטענותיו וראה בו כשיר לחתום על ההסכמים האמורים. זאת ועוד, מעורבותו של העותר בהליכים הנוגעים למקרקעין לפני ואחרי חתימת ההסכמים מעידה על ידיעתו ויכולתו. ההסכמים נחשבו תקפים גם משום שהעותר היה מודע להתנגדויות המינהל בנוגע לגודל חלקתו, ובכל זאת חתם עליהם מרצונו החופשי. בנוסף, הדגיש בית המשפט את חשיבות העמידה בלוחות הזמנים, וציין שיהוי משמעותי של כ-12 עד 15 שנים בהגשת העתירה לאחר אישור התוכניות, ללא הסבר מניח את הדעת מצד העותר. עיכוב זה גרם לשינויים במצב בשטח ופגע באינטרסים של גורמים אחרים. השופט קבע כי העתירה נעדרת שחר וכי פעולות המינהל היו סבירות וחוקיות. לפיכך, היא נדחתה בשל שיהוי של העותר, חוסר כשרותו והסכמתו להסכמים, לרבות גבולותיה המוגדרים של חלקתו. העותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪.