ת"א 54459-05-16

תקציר

התובע, קבלן שביצע עבודות בניה בבית משותף, תבע את הנתבע, יו"ר ועד הבניין, בגין לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. התובע טען כי הנתבע השמיע עליו פעמיים דברים מכפישים בפני חברי הדירקטוריון, בטענה ששיחד נותני שירותים ושוכרים כדי לקבל היתרים והסכמה לעבודות. הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי דבריו לא הוכחו ולא נאמרו בפני מי שאינו התובע. בית המשפט בחן את עדויות התובע והנתבע, לצד התצהירים והחקירות הנגדיות. בית המשפט מצא את גרסת התובע קוהרנטית ונתמכת בעדותו הסותרת והמתחמקת של הנתבע. בעוד הנתבע טען כי אינו זוכר שאמר את הדברים, בית המשפט העדיף את גרסתו של התובע, מה גם שהנתבע לא זכר את הפרטים במהלך החקירה הנגדית. באשר להודעה השנייה, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין די בעדות השמיעה של התובע כדי להוכיח אותה, מה גם שהנתבע והעד, מר כהן, לא זכרו את האירוע. בית המשפט קיבל את טענת התובע בעניין האמירה הראשונה, בקובעו כי הנתבע השמיץ את התובע בכך שרמז כי השיג היתרים באופן מושחת. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 10,000 ₪ והוצאות ושכר טרחה נוספים בסך 2,500 ₪. הנתבע חויב לשלם סכומים אלה בתוך 30 יום.