ע"ע 25683-06-15

תקציר

שף עבד בחברה להנחיית אירועים ביפו מפברואר 2011 עד אפריל 2012. השף והחברה חתמו על חוזה בתוקף מפברואר 2011 עד דצמבר 2011, המגדיר את מערכת היחסים ביניהם כמערכת יחסים של ספק ולקוח. לאחר סיום החוזה לא הצליחו שני הצדדים להסכים על חידושו ומערכת היחסים ביניהם נפסקו. לאחר מכן עבר השף לארצות הברית. השף תבע את החברה על הטבות לעובדים, בטענה ליחסי עובד-מעביד, בעוד שהחברה טענה שהוא ספק עצמאי. בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לטובת השף והורה לחברה לשלם לו למעלה מ-46,000 ש"ח דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ודמי הבראה, וכן 8,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. החברה ערערה על ההחלטה וביקשה עיכוב ביצוע פסק הדין, אך השף התנגד. השופט פסק לטובת החברה, ונעתר חלקית לבקשתם לעכב את ביצוע פסק הדין בכפוף לתנאים מסוימים. השופט קבע כי הבקשה הוגשה במועד וכי סיכויי הצלחת ערעור החברה אינם גבוהים, למעט הטענה בדבר שיעור שכרו של השף. עם זאת, מאחר שהשף שוהה בחו"ל, עיכוב ביצוע פסק הדין היה מוצדק כדי להבטיח את יכולתה של החברה לגבות את הכספים אם ערעורם יתקבל. לפיכך, 33% מהסכום שנפסק, בסך 15,000 ש"ח, יעוכב עד להכרעה בערעור, כל עוד החברה תפקיד את הסכום המעוכב בקופת בית המשפט בתוך שלושה שבועות. אם החברה לא תעשה זאת, העיכוב בביצוע יהפוך ללא תקף.