פ"ל 7952-11-17

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות חמורות לפי פקודת התעבורה ותקנותיה, לרבות נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בזמן פסילה, סיכון משמעותי לשלום הציבור והפגנת זלזול בוטה בחוק. עבירות אלה, במיוחד כמקרים חוזרים, מצדיקות ענישה חמורה. בית המשפט התייחס לפסקי דין קודמים לקביעת העונש ההולם, הכולל טווח פסילה בפועל בין 12 ל-10 שנים ומאסר בפועל עד 24 חודשים בעבירת הנהיגה הבלתי מורשית, וטווח שבין אי מאסר ל-3 שנות מאסר בגין נהיגה בזמן פסילה. נסיבות הקשורות לביצוע העבירה, כגון עברו התעבורתי והפלילי של הנאשם, ונסיבות אישיות, יילקחו בחשבון בקביעת העונש הספציפי בטווחים אלה. הודאתו המוקדמת של הנאשם ולקיחת האחריות נחשבות לגורמים מקלים. עם זאת, הרשעותיו הקודמות והיעדר ההרתעה מעונשים קודמים מכבידים מאוד. נוכח חומרת העבירות והצורך בהרתעה, גזר בית המשפט על הנאשם 14 חודשי מאסר, 5 שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה ומאסרים על תנאי נוספים. פסק הדין נועד לאזן בין האינטרס הציבורי בהגנה על משתמשי הדרך ובשמירה על שלטון החוק לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם.