ו"ע 28563-05-19

תקציר

הוועדה דנה בסמכותו של המשיב לגבות כספי מענק מנישומים שרכשו דירת מגורים נוספת בתקופת ההתחייבות, בעקבות ביטול חוק מיסוי דירות מרובות על ידי בית המשפט העליון בשנת 2017. המשיב טוען כי המענקים נותרו תקפים לנישומים שהסתמכו על החוק ועמדו בדרישות, לרבות ההתחייבות שלא לרכוש דירה נוספת. הוועדה מסכימה עם עמדת המשיב, בהיותה סבירה ומתיישבת עם עקרון הבטלות היחסית, תוך הימנעות ממצב בלתי סביר בו נישומים מקבלים מענק מבלי לעמוד בתנאים. כמו כן, הוועדה בוחנת את השאלה הפרוצדורלית האם יכלו המערערים להגיש התנגדות והאם ההחלטה בהתנגדות ניתנה בתוך המועד שהוארך. מסקנתה היא כי יש לראות בהליך השגה וכי ההחלטה התקבלה ונמסרה בתוך הארכה של שנה. לפיכך, הוועדה מחליטה לדחות את הערר אך גובה מהמשיב אגרה בגין אי מתן נימוקים להארכת תקופת ההתנגדות. הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בתוך 45 יום.