ת"פ 16162-01-21

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים העולים ממנו, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של גזר הדין בת"פ 16162-01-21 מדינת ישראל נ' דרביש** **1. מהות העבירה והרשעת הנאשם:** הנאשם, רחמים דרביש, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. כתב האישום המתוקן מייחס לו גידול של 182 שתילים של קנבוס במשקל כולל של 3,818.5 גרם נטו, אשר החל לגדל בחלקת אדמה מחוץ לביתו, וכן החזקת קנבוס נוסף בקופסת נעליים בביתו. **2. הסדר טיעון והסכמה לעונש:** הוסכם בין הצדדים על הודאה והרשעה בכתב אישום מתוקן, אך לעניין העונש, הוסכם כי הצדדים יטענו באופן חופשי. מצב זה מותיר לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת העונש, תוך התחשבות בכלל הראיות והטיעונים שיובאו בפניו. **3. תסקירים והערכת שירות המבחן:** * **תסקיר ראשוני (3.3.24):** שירות המבחן סקר את הרקע האישי, המשפחתי והתעסוקתי של הנאשם. צוינו נסיבות חיים מורכבות, לרבות התאבדות האב, תלות וקשר פוגעני עמו, וקשיים תעסוקתיים. הנאשם נטל אחריות פורמלית, אך ניכר טשטוש בחומרת המעשה. המניע לגידול הסם תואר כהתמודדות עם מצוקה נפשית, ייאוש, חרדה ודיכאון, וניסיון לפתרון מידי וחיסכון בעלויות. הנאשם שלל צורך בטיפול. * **גורמי סיכוי לשיקום:** השתלבות נורמטיבית, אורח חיים סדיר, חווית המעצר כגורם מכונן. * **גורמי סיכון:** נטייה לחוסר שליטה, דחיית סיפוקים, טשטוש גבולות במצבי מצוקה, חוסר הפנמה של גבולות חוק, ריסון עצמי נמוך. * **המלצה:** לאור אי-רצונו של הנאשם בהליך שיקומי, שירות המבחן לא הגיש המלצה טיפולית. * **תסקיר משלים (29.9.24):** צוין כי הנאשם הציג רישיון קנאביס בתוקף. עלתה תהייה לגבי מצבו הנפשי והקוגניטיבי, ניכר פער בין תיאוריו למציאות, וקיימים צרכים טיפוליים משמעותיים שאינם מזוהים על ידו, ייתכן וקיימת פגיעות לניצול. אופן הדיבור והתנהלותו העלו שאלות לגבי בשלותו הנפשית ויכולותיו הקוגניטיביות. הנאשם שב ושלל צורך בטיפול. * **המלצה:** גם בתסקיר זה, לאור סירובו של הנאשם, לא הוגשה המלצה טיפולית. **4. כשירות דיונית ומהותית – חוות דעת פסיכיאטריות:** * **חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי (ד"ר סוהיב קשר, 18.5.25):** * **כשירות דיונית ומהותית:** נקבעה כשירות דיונית ומהותית. * **מצב נפשי:** הנאשם שרוי במצב פסיכוטי פרנואידי כלפי קבוצת אנשים ממשחקי אינטרנט. מצב זה אינו מטופל. * **קשר סיבתי לעבירה:** המעשים (גידול והחזקת קנאביס) אינם קשורים למצב הפסיכוטי. הנאשם מסביר אותם בצורה לא פסיכוטית. לכן, כשיר מהותית. * **המלצות:** גמילה מסמים (משתמש יומיומית), הערכה פסיכיאטרית נוספת לאבחון וטיפול בתכנים פרנואידים. אינו זקוק לאשפוז. * **חקירה נגדית (4.1.26):** הובהר כי לא בדק רישיון קנאביס רפואי, הסתמך על דברי הנאשם. רישיון שהוצג (23.5.24-17.5.25) נחתם ע"י מומחה לרפואת כאב, מה שמצביע על אפשרות קבלת הרישיון על רקע כאב ולא על רקע פסיכיאטרי. צוין כי אסור לתת רישיון למי שסובל ממצב פסיכוטי ועשה שימוש בעבר בסמים. * **התייחסות ל-PTSD:** אישר כי "אבל ממושך" מוכר כהפרעה נפשית, אך לא בדק PTSD בעקבות התאבדות האב, שכן לא היה רלוונטי לכשירות. אישר כי PTSD אינה מוגדרת כמחלת נפש. * **חוות דעת המומחה מטעם ההגנה (ד"ר עמנואל דורון, 3.1.26):** * **רקע טראומטי:** האב התאבד בתלייה, הנאשם היה מהראשונים שראו אותו. * **מצב נפשי:** סובל מסימני פוסט טראומה (פלאשבקים, הפרעות שינה, הסתגרות). * **רישיון קנאביס:** קיבל רישיון קנאביס רפואי ע"י פסיכיאטרים, ככל הנראה על רקע פוסט טראומה. * **אבחנה:** סכיזופרניה למספר שנים ללא טיפול, פוסט טראומה כרונית, מצב פסיכוטי פרנואידי כרוני (גם בעת ביצוע העבירה). * **קשר לעבירה:** הצורך בקנאביס גבר בשל הסימפטומים הפוסט טראומטיים. מטרת הגידול היתה "ריפוי עצמי" לאחר ביטול הרישיון. * **כשירות:** כשיר לעמוד לדין. * **אחריות פלילית מופחתת:** לטענת המומחה, זו ההגדרה המתאימה למצבו בעת ביצוע העבירה. * **כשירות לביצוע עבודות שירות/של"צ:** **נקבע כי אינו כשיר לחלוטין** בשל מחלתו הנפשית וההפרעה הפוסט טראומטית. זקוק להליך שיקומי ומעקב פסיכיאטרי. **5. ראיות לעונש:** * **תביעה:** גיליון רישום פלילי (הרשעה קודמת ב-2014 בגין שימוש עצמי בסמים). * **הגנה:** רישיון קנאביס רפואי בתוקף (1.1.26-1.1.27). **6. טיעוני הצדדים לעונש:** * **תביעה:** עתירה ל-9 חודשי מאסר. הדגשת הערכים המוגנים שנפגעו, הפיכת הנאשם לחוליה יצרנית במעגל הסמים. מתחם ענישה הולם: 9-18 חודשי מאסר. מיקום בתחתית המתחם לאור נסיבות חייו ומצבו הנפשי, אך ללא שיתוף פעולה טיפולי. בקשה לחלט סמים וכספים. * **הגנה:** בקשה להסתפק במאסר על תנאי והתחייבות. טענה למתחם עונש נמוך יותר. חלוף הזמן, ללא תיקים חדשים, גידול לשימוש עצמי וחיסכון. **בקשה לחרוג ממתחם העונש ההולם** בשל מצבו הנפשי, פוסט טראומה (לא קשר סיבתי ישיר לעבירה, אך משפיע על העונש). הפניה למקרה לופוליאנסקי – אפשרות להטלת עונש אחר מסיבות רפואיות. טענה כי רישיון הקנאביס מקטין סיכון הישנות. הימנעות מקנס, שכן העבירה לא בוצעה למטרות רווח. **7. דיון והכרעה – קביעת מתחם העונש ההולם:** * **עקרון ההלימה:** התאמת העונש לחומרת המעשה, נסיבותיו ומידת האשמה. * **ערך חברתי מוגן:** הגנה על הציבור מפני נזקי סמים. ציטוט מפדידה: "נגע הסמים... מרעיל לא רק את הצרכנים עצמם, אלא השפעתו הרסנית לחברה הסובבת ככלל. בנגע זה יש להילחם בכל שלביו". * **מידת הפגיעה:** לא ברף גבוה. קנבוס אינו מן החמורים בפקודה, וגודל לשימוש עצמי. * **מדיניות ענישה נוהגת:** סקירת פסקי דין רבים המציגים מנעד רחב של עונשים (6 חודשי עבודות שירות עד 12 חודשי מאסר בפועל, ואף יותר במקרים של כמויות גדולות). בית המשפט מבחין בין המקרים בהתאם לכמות, מטרה, מקום הגידול וטיב המעבדה. * **נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:** * **תכנון:** קדם תכנון. * **חלק הנאשם:** הנאשם נושא במלוא האחריות. * **סיבות:** גידול לשימוש עצמי, חיסכון בכסף. * **קביעת המתחם:** בין **6 חודשי מאסר (שיכול וירוצו בעבודות שירות) ל-12 חודשי מאסר בפועל**, בתוספת ענישה נלווית (מאסר על תנאי, התחייבות, קנס). **8. סטייה ממתחם העונש ההולם בשל נסיבות רפואיות:** * **השאלה המרכזית:** האם מצבו הנפשי מצדיק חריגה מקולה ממתחם העונש. * **טענת ההגנה:** מצבו הרפואי (פוסט טראומה, סכיזופרניה, ע"פ ד"ר דורון) אינו מאפשר ביצוע עבודות שירות או של"צ. הטלת מאסר בפועל תגרור מאסר בין כותלי בית הסוהר, מה שיחמיר את מצבו, במיוחד כשמדובר בגידול לשימוש עצמי ו"ריפוי עצמי". * **פסיקה רלוונטית (חידוש משפטי/הבהרה):** * **ע"פ 5669/14 לופוליאנסקי:** הותיר לבית המשפט שיקול דעת רחב לחרוג ממתחם העונש לקולה משיקולי צדק, אך הדגיש כי "פתח זה שאנו פותחים כאן... פתח צר הוא". * **ע"פ 4456/17 קלנר:** יש לאזן בין טעמי הצדק לבין חומרת המעשים. עונש מאסר בפועל לא יוטל אם עלול לסכן חיים או לקצר משמעותית תוחלת חיים, אך גם נאשם חולה במחלה קשה או שירגיש סבל ייחודי עלול להישלח למאסר. הנחת המוצא היא כי שירות בתי הסוהר ערוכים לטפל במצבים רפואיים שונים. * **ע"פ 2432/24 פלוני:** מדובר בחריג פסיקתי נדיר, "פתח צר". * **שקילת בית המשפט:** * **נסיבות חריגות:** פוסט טראומה בעקבות התאבדות האב, סכיזופרניה מזה מספר שנים ללא טיפול. * **קביעת המומחה (ד"ר דורון):** אי-כשירות מוחלטת לעבודות שירות/של"צ. * **נסיבות נוספות:** גידול לשימוש עצמי, חלוף 6 שנים ללא עבירות סמים חדשות, רישיון קנאביס רפואי (מקטין סיכון הישנות). * **השלכות של מאסר בפועל:** עלול להחמיר את מצבו הנפשי. הטלת מאסר בפועל "מאחורי סורג ובריח" תהפוך לבלתי מידתית. * **שלילת נזקקות טיפולית:** הוסבר כי שלילת זו נובעת ככל הנראה ממצבו הנפשי ואין לזקוף לחובתו. * **החלטה:** **סטייה ממתחם העונש ההולם** והטלת קנס משמעותי, מאסר על תנאי והתחייבות. * **עונשים שהוטלו:** * 6 חודשי מאסר על תנאי (ל-3 שנים, אם יעבור עבירת סמים מסוג פשע). * קנס 5,000 ₪ (או 20 ימי מאסר תמורתו), ב-10 תשלומים. * התחייבות 5,000 ₪ (לשנתיים, שלא יעבור את העבירה). * השמדת סמים וחילוט כספים. **9. חידושים והדגשים משפטיים:** * **שיקול דעת בית המשפט בחריגה ממתחם העונש:** גזר הדין מדגיש את ה"פתח הצר" לחריגה מקולה ממתחם העונש ההולם, אך מבהיר כי במקרים חריגים, כגון אלו של מצוקה נפשית קשה, טראומה עמוקה, והיעדר חלופות טיפוליות/שיקומיות, ניתן ואף נדרש לסטות מהמתחם. * **השלכות המצב הנפשי על יכולת ביצוע עונשים חלופיים:** בית המשפט הכיר בכך שמצב נפשי קשה, כפי שאובחן על ידי המומחה מטעם ההגנה, עשוי למנוע באופן מוחלט את היכולת לבצע עונשים כגון עבודות שירות או של"צ. מצב זה, במקום להוביל להחמרת העונש (מאסר בפועל), יכול להצדיק הקלה משמעותית. * **איזון בין חומרת העבירה לחוסן הנפשי:** למרות חומרת העבירה (גידול סם בכמות משמעותית), בית המשפט נתן משקל רב למצבו הנפשי של הנאשם, לנסיבות חייו המורכבות, ולכך שהעבירה נעשתה לצרכיו האישיים ולא למטרות רווח. * **חשיבות חוות דעת מומחים:** חוות הדעת הפסיכיאטריות, במיוחד זו של ד"ר דורון, היוו נדבך מרכזי בהחלטה הסופית, והשפיעו על בית המשפט לסטות מהמתחם שנקבע. * **רישיון קנאביס רפואי כגורם מרכך:** העובדה שלנאשם ניתן רישיון לשימוש בקנאביס רפואי, הן בעבר והן בהווה, נלקחה בחשבון כגורם המקטין את הסיכון להישנות העבירה. * **התמודדות עם סירוב לטיפול:** בית המשפט הכיר בכך שסירוב לטיפול מצד הנאשם עשוי לנבוע ממצבו הנפשי, ולא בהכרח לזקוף זאת לחובתו. **סיכום:** גזר הדין מהווה דוגמה למורכבות גזירת הדין במקרים בהם נסיבות חיים קשות ומצוקה נפשית משמעותית של הנאשם מתנגשות עם חומרת העבירה. בית המשפט, על אף שמצא כי יש להותיר ענישה מסוימת (קנס, מאסר על תנאי, התחייבות), בחר לסטות ממתחם העונש שנקבע, תוך שהוא מפעיל את שיקול הדעת הרחב שהוקנה לו, ומדגיש את חשיבות התאמת העונש לנסיבותיו הייחודיות של הנאשם, גם כאשר הדבר מצריך סטייה מהנורמות המקובלות. ההחלטה משקפת גישה הומניסטית לצד שמירה על עקרונות המשפט הפלילי, ובפרט את העיקרון כי העונש צריך להיות מידתי וצודק.